מקור משנה חולין ח׳:ג׳
3 טִפַּת חָלָב שֶׁנָּפְלָה עַל הַחֲתִיכָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה, אָסוּר. נִעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה, אָסוּר. הַכְּחָל, קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת חֲלָבוֹ. לֹא קְרָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הַלֵּב, קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. לֹא קְרָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין ח׳:ג׳
3 ז כְּגוֹן שֶׁחֲתִיכָה שֶׁתַּחְתֶּיהָ קְצָתָהּ חוּץ לָרֹטֶב וְזוֹ מֻנַּחַת עָלֶיהָ. טוּר:
4 ח בַּגְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, מִפְּנֵי שֶׁמֵּי הַשּׁוּלַיִם עוֹלִין עַד פִּיהָ וְיוֹרְדִין:
5 ט דַּחֲתִיכָה עַצְמָהּ נַעֲשֵׂית נְבֵלָה, וּבְנִעֵר אוֹ כִּסָּה לִבְסוֹף. כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא:
6 י דַּחֲלֵב שְׁחוּטָה מִדְּאוֹרַיְתָא שָׁרֵי, אֶלָּא דְּרַבָּנָן גָּזְרוּ דִּלְמָא אָתֵי לְמֵיכָל בָּשָׂר בְּחָלָב. וְכֵיוָן שֶׁהוֹצִיא אֶת הֶחָלָב כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, תּוּ לֵיכָּא לְמִגְזָר. הָרֹא"שׁ:
7 יא וְטַעֲמָא מִשּׁוּם טַעַם בָּשָׂר הַנִּבְלָע בֶּחָלָב שֶׁבַּכְּחָל. בֵּית יוֹסֵף. וְהָרַ"ן פֵּרֵשׁ מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְהַתִּיר כְּחָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁהֶחָלָב יָצָא מִמֶּנּוּ וְנִתְבַּטֵּל, אָתֵי לְמִשְׁרֵי חֲתִיכַת נְבֵלָה. וְנִרְאֶה לִי דְּרָצָה לוֹמַר הַנַּעֲשֵׂית נְבֵלָה עַל יְדֵי בְּלִיעַת חָלָב אוֹ שְׁאָר אִסּוּר שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ שִׁשִּׁים לְבַטֵּל, דְּהַשְׁתָּא הַוְיָא דוּמְיָא דִכְחָל שֶׁאִסּוּרוֹ גַם כֵּן מִשּׁוּם בְּלִיעָה: